שירות מילואים מציב אתגרים רבים – פיזיים, תפקודיים ורגשיים. המעבר הפתאומי בין שגרה אזרחית למצבים צבאיים, הלחץ, האחריות והחזרה הלא פשוטה הביתה – כל אלו יכולים לגרום לסימני מצוקה שנשארים גם הרבה אחרי שהשירות מסתיים. כשלוקחים בחשבון שהמילואימניקים לא עוברים תהליך הסתגלות מסודר בחזרה לאזרחות, ושבחלק מהמקרים החוויות מהשירות היו קשות או מטלטלות – אין פלא שרבים מדווחים על שינויים במצב הרוח, התפרצויות, חוסר ריכוז, עייפות נפשית או קושי בתפקוד. בשלב הזה עולה שאלה חשובה: האם מדובר בקושי זמני או בסימן לכך שצריך לפנות לעזרה מקצועית?
מהם הסימנים שדורשים תשומת לב מיוחדת?
לא כל קושי מצריך התערבות, אבל יש סימנים שכדאי לא להתעלם מהם. בין היתר:
ירידה ממושכת במצב הרוח, תחושת ריקנות או אדישות.
התפרצויות כעס או עצבנות חריגה.
קשיי שינה מתמשכים – קושי להירדם או יקיצה תכופה.
פלאשבקים, חלומות חוזרים או דריכות מתמדת.
ירידה ניכרת בתפקוד בעבודה, בזוגיות או במעגל החברתי.
תחושת ניתוק רגשי מהסביבה או קושי להתחבר מחדש.
כשאחד מהסימנים האלו נמשך לאורך זמן או מחמיר, מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך. במקרים רבים, פסיכיאטר מילואים הוא הגורם המדויק ביותר לפנייה כזו.
מה תפקידו של פסיכיאטר מילואים?
פסיכיאטר המלווה חיילי מילואים מכיר היטב את עולם השירות הצבאי, גם מבחינה רפואית וגם מבחינת ההשלכות הרגשיות הייחודיות שהוא מייצר. התפקיד שלו כולל:
אבחון מצבים רגשיים ונפשיים הקשורים לשירות.
מתן המלצות להמשך שירות או התאמות במסגרתו.
כתיבת חוות דעת רפואית לצורכי צה"ל, קב"ן או גורמים אזרחיים.
טיפול תרופתי, במידת הצורך.
ליווי קצר או ארוך טווח, בהתאם למצבו של הפונה.
במקרים בהם מתעורר ספק, כמו האם מותר לקרוא שוב לחייל במצב רגשי ייחודי, או האם כדאי לפנות לטיפול אזרחי, שיחה עם הפסיכיאטר יכולה להבהיר את התמונה ולספק לכם כיוון מדויק.
מה ההבדל בין קב"ן לפסיכיאטר המלווה חיילי מילואים?
רבים מתבלבלים בין התפקידים, וחשוב להבהיר: קב"ן (קצין בריאות נפש) הוא לרוב פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני, שהתפקיד שלו הוא לאבחן מצבים נפשיים בתוך הצבא ולתת המלצות מיידיות לשירות. הוא שייך למסגרת הפיקודית, ולעיתים יידרש לפעול על פי נהלים צבאיים. פסיכיאטר, לעומת זאת, הוא רופא מומחה, בעל סמכות רפואית רחבה, שיכול לא רק להמליץ, אלא גם לאבחן רפואית, לקבוע האם יש צורך בטיפול תרופתי, ולגבש המלצות לשינויים בפרופיל או בהתאמה למסגרת השירות. במקרים של קושי רגשי מתמשך או כשיש ספק לגבי המצב הרפואי או התאמה לתפקיד הצבאי–שיחה עם פסיכיאטר היא הצעד המדויק יותר.
מתי הזמן הנכון לפנות?
הכלל פשוט: כשמשהו מרגיש לא כמו פעם–כדאי לבדוק. לא חייבים להרגיש "משבר" כדי לפנות לעזרה. להפך,ככל שהפנייה נעשית מוקדם יותר, כך ההתמודדות קצרה, ממוקדת ונעשית מתוך חוזק. גם תחושת בלבול, עצב קל או קושי לחזור לשגרה הם סיבה טובה לבדיקה מקצועית. במקרים רבים, שיחה אחת יכולה להקל, להסביר, ולעזור להחזיר את תחושת השליטה. לפעמים עצם ההקשבה–בלי שיפוטיות, בלי לחץ –כבר יוצרת הקלה.
מכון שערים לגיוס הוקם מתוך מטרה ברורה: להעניק מענה רגיש למתגייסים, חיילים, אנשי קבע ומילואימניקים המתמודדים עם קשיים. במכון שלנו תפגשו פסיכיאטרים בכירים, קב"נים מנוסים, ואנשי צוות המכירים את המערכת הצבאית ויודעים בדיוק איך לתרגם את מה שאתם מרגישים למענה מעשי. השירות כולל אבחונים, המלצות, טיפול וליווי באווירה אישית, דיסקרטית ובקצב שנכון לכם. צרו איתנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם.
