1. למה כל כך קשה למתגייסים לקבל על עצמם את ההופעה הצבאית התקנית?
המתגייסים נמצאים בעיצומו של גיל ההתבגרות. גיל שמשימתו העיקרית היא גיבוש זהות. המתבגרים לובשים ופושטים זהויות, בניסיון להבין מי אני ומה מתאים לי. תהליך זה עובר על כולם, אם כי בעוצמה שונה מאחד לשני. בעוד מתקיים התהליך הזה – נכנס לפתע למגרש שחקן חדש הכופה עליהם זהות אחידה לחלוטין. מפגש זה בין המתבגר העסוק בגיבוש זהותו, לבין המערכת הצבאית הכופה עליו זהות מסויימת וטוטלית, הוא מאתגר מאוד ועלול אף להוביל למצוקה.
מה ההורים יכולים לעשות? עזרו לחייל שלכם לשמור על זהותו הייחודית. הזכירו לו שכישוריו, תחומי ההתעניינות שלו ובמיוחד אופיו, אינם נעלמים בגלל המראה החיצוני. עודדו אותו להביא לידי ביטוי את הייחודיות שלו, בצורה חיובית, גם בצבא. למשל – מי שמוכשר בספורט יכול לבקש מהמפקדים להוביל אימון בוקר קצר. מי שיש לו כישורי הדרכה יכול להתנדב להעביר סקירה גיאוגרפית. מי שמנגן בגיטרה, יכול להביא אותה לצבא ולנגן לחבר'ה בזמן הפנוי.
2. למה המתגייסים חוזרים לחיקם החם של ההורים?
הורים יקרים! עם גיוסם של ילדיכם, אתם עומדים לקבל בונוס נדיר ובלתי צפוי… הילדים שלכם יחזרו לספור אתכם ובגדול! תהליך ההתגברות הוא רצף מתמשך של עצמאות ונפרדות מההורים: מההגמילה מההנקה ומהטיטול, דרך הטיול השנתי הראשון ועד… הקמת משפחה משלהם.. זהו תהליך בריא ומבורך שבסופו יוכלו ילדיכם לעמוד ברשות עצמם בעולם. הגיוס לצבא מהווה שינוי עצום בחיי הנער והנערה וככזה הוא מוביל בהכרח למצב משברי (לרוב משבר נורמטיבי וחולף מעצמו). משבר זה מוביל לחזרה – זמנית – לצורך בתמיכה קרובה ומשמעותית יותר של ההורים. חלקכם יזכו לפתע להמון טלפונים בכל שעות היממה, ולפרטי פרטים שכבר שנים לא זכיתם להתעדכן בהם. לעתים זה קשה אבל דעו גם ליהנות מהתקופה הזו. ברוב המקרים היא חולפת במהרה…
מה ההורים יכולים לעשות? קבלו באהבה ובהבנה את השינוי. הכינו לחייל שלכם את האוכל שהוא אוהב, כבסו, עזרו לו לסדר את התיק ופנקו אותו במתנות קטנות שישמחו אותו. היו זמינים וקשובים לעזור לו בדילמות ובקשיים שעולים אל מול מפקדים, חברים, בחירת תפקידים וכדומה. יחד עם זאת, דאגו להעביר לילדכם את המסר שהוא מסוגל להתמודד ושיש לו כוחות משל עצמו. הימנעו במידת האפשר מלסדר לו את הבעיות בעצמכם. זכרו שהצבא הוא הזדמנות לגדול!
3. איך אדע שילדי צפוי להסתדר בצבא?
רבים מהנערים והנערות עוסקים המון בהכנה הפיזית לגיוס. הם משתתפים בקבוצות של כושר קרבי ואף מתאמנים בעצמם. בנוסף, הם אוספים מידע על הצו הראשון, יום הגיוס והשירות ביחידות השונות. אבל, יש תחום אחד אליו הן הנערים והן הוריהם, שוכחים לפעמים לתת מספיק תשומת לב והוא התחום הרגשי.
מה ההורים יכולים לעשות? שאלו את עצמכם: האם הילד שלי יודע להסתדר באופן עצמאי? נסע באוטובוסים לבד? ישן מחוץ לבית? האם הוא יודע למצוא את עצמו בקבוצה גדולה ולא מוכרת של חברים? האם התנסה בכך? האם הוא יודע לקבל סמכות? לספור עד עשר? לא לענות? איך הוא מגיב לחוסר וודאות? האם הוא מצליח להתמיד במטלות שלוקח על עצמו?
אם התשובות לחלק מהשאלות הללו הן "לא" – כדאי להתייעץ כבר בשלב הצו הראשון כדי שיהיה זמן לגבש תוכנית כיצד יוכל להגיע לצבא מוכן יותר.
4. מה זה קב"ן (קצין בריאות נפש) ולמה לפעמים חיילים לא מצליחים להיעזר בו?
המילה "קב"ן" טעונה אצל רבים במשמעות שלילית. יש המון סיפורים (רובם המוחלט דמיוניים לגמרי) על דרכים בהם ניתן 'לעבוד' על הקב"ן. למעשה קב"ן הוא מקצוע צבאי שהעוסקים בו הם בוגרי לימודי עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה קלינית. הקב"ן מומחה בהערכה ו'אבחון' של מצבים נפשיים והסתגלותיים החורגים מהרגיל ויודע כיצד לסייע לחיילים בשיחות או בעבודה מול מפקדים. רוב רובם של הקב"נים הם אנשי מקצוע טובים ומסורים. חיילים רבים אשר זקוקים לטיפול שיחתי יכולים להרוויח מפגישות קבועות עם קב"ן היחידה שיכול להציע, במקרים רבים, טיפול ברמה גבוהה וכמובן בחינם.
יחד עם זאת, קיימת בעייתיות מובנית בעובדה שהקב"נים הם למעשה "משרתיהם של שני אדונים" (לפחות…). על הקב"ן מופעלים לחצים אדירים מצד המערכת הצבאית שיצליח לשמר כמה שיותר חיילים בתפקידם וכמה שיותר חיילים ביחידה ובצבא. החיילים מודעים לכך או חשים זאת ולכן נוצרת לעתים אינטראקציה מתוחה בה מרגיש החייל שהוא צריך להגזים את סיפור מצוקתו כדי להשיג את מבוקשו ומן הצד השני חש הקב"ן שהחייל מנסה לרמות אותו. בסיטואציה כזאת מתקשה הקב"ן לעזור והחייל להיעזר.
מה ההורים יכולים לעשות? פניה לאיש מקצוע אזרחי אשר מכיר היטב את המסגרת הצבאית והיה קב"ן בעבר, יכולה לפתור את התסבוכת הזאת. בפגישה אתו מנוטרלים רעשי הרקע שתוארו והערכת המצב והפתרון הדרוש נעשות מדויקות ויעילות יותר. איש מקצוע כזה מחויב אך ורק לכם ואין לו דילמות אל מול המערכת המעסיקה אותו. הקב"נים והפסיכיאטרים הצבאיים מחוייבים להתייחס לחוות הדעת של אנשי מקצוע אזרחיים.
5. כדאי להיעזר בעורך דין ואיך לבחור אותו?
קיימים מצבים בהם חייל מסתבך מבחינה משפטית במהלך שירותו. המשפט הצבאי שונה מהותי וחמור בהרבה מזה האזרחי, והסתבכות משפטית בצבא אינה עדות להיותו עבריין במובן המקובל! למשל – היעדרות ממושכת מן השירות (עריקות) היא עבירה שגוררת עמה רישום פלילי. הצבא מספק ייצוג משפטי על ידי הסנגוריה הצבאית. עורכי הדין שם הם טובים ומסורים אך עמוסים מאוד. כשמדובר בכלואים המפגש עמם מתבצע רק כמה ימים אחרי הכניסה לכלא.
לעתים צריך להיעזר בייצוג משפטי גם כשאין איום בכליאה. למשל כאשר לא מצליחים לערער על פרופיל / שיבוץ / שלילת התנדבות ועוד בדרכים המקובלות, או כאשר סובל החייל שלכם עוול או פגיעה ביחידתו ולא מקבל מענה מספק. חלק ממקבלי הפטור נאבקים משפטית על מנת להתגייס בכל זאת. ברוב המקרים הללו לא ניתן לקבל ייצוג מהסנגוריה הצבאית.
מה ההורים יכולים לעשות? לפנות לעורך דין אזרחי, שיש לו זמן להקדיש לתיק המסוים שלך. במקרים של כליאה הוא יכול להתחיל את הייצוג עוד טרם הכליאה ואולי לחסוך חלק ממנה או (במקרים מסוימים) את כולה. הבעיה היא שהשוק מוצף בעורכי דין הטוענים למומחיות במשפט הצבאי. היזהרו מחיקויים…! יש לבדוק שעורך הדין שאתם פונים אליו שרת בפועל בכמה שיותר תפקידים במערכת המשפט הצבאית ומכיר אותה על בורייה. חשוב לדעת שהיא שונה מהותית מזו האזרחית ומצריכה מומחיות. ייצוג משפטי הוא עסק יקר ותוצאותיו גורליות, את תתפתו לייצוג לא מספיק מקצועי!
6. מה זה קה"ס?
קה"ס = קשיי הסתגלות. הקב"ן בלשכת הגיוס (ובתנאים מסוימים גם במהלך השירות), יכול להתאים לנבדק ציון קה"ס. משמעותו הוא צפי לקשיי הסתגלות במהלך השירות. ציון הקה"ס הוא למעשה דרכה של מערכת בריאות הנפש להעביר מסר למערכת המשבצת לתפקידים. המסר יכול להיות: שימו לב, החייל הזה לא מתאים לשירות קרבי. אם תשבצו אותו לקרבי צפויים קשיי הסתגלות וסביר שלא ישלים את השירות הזה בהצלחה, או החייל הזה זקוק למסגרת מיוחדת, מכילה ומטפחת, או החייל הזה צריך להיות לפחות פעמיים בשבוע בבית. קה"ס אינו פרופיל נפשי והוא אינו משקף אבחנה פסיכיאטרית. אלא, כאמור, קושי להסתגל למסגרות או מידה של רגישות אישיותית.
מה ההורים יכולים לעשות? עוד בשלב המלש"ב הגיעו להתייעצות עם קב"ן לשעבר, אשר מכיר את המערכת הצבאית על בורייה ויעשה יחד אתכם את החשיבה וההתייעצות האם ילדכם זקוק לציון קה"ס ולאיזו רמת הגנה. בסופו של התהליך חשוב שתהיה לכם חוות דעת כתובה אותה תוכלו להעביר ללשכת הגיוס ולהשפיע רבות על התאמת קה"ס – כלומר הגנה – עבור ילדכם.
7. מהו פרופיל 21 "נפשי"?
פרופיל 21 הוא פרופיל אי כשירות רפואית לשירות. יכול להיות פרופיל 21 ממגוון סיבות רפואיות (אורתופדיות, ונירולוגיות, קרדיולוגיות וכדומה…) וגם מסיבות פסיכיאטריות. משמעות הפרופיל היא שהתרשמות הפסיכיאטר הבודק הייתה שהמתגייס אינו מתאים לשירות כלל. אפילו במסגרת הכי מקלה כגון קל"ב עם לינת בית.
מה יכולים ההורים לעשות? במידה ואינכם מסכימים עם ההחלטה לשחרור יש לכם 30 יום לערער עליה. גם בהמשך ניתן לערער אך הפרוצדורה מורכבת יותר. במקרה כזה אפשר להיעזר בעורך דין.
במידה ואתם מעריכים שילדכם אינו כשיר לשירות וחוששים שבצבא עלולים 'לפספס' את קשייו והוא יתקשה לבטאם – דאגו שיגיע ללכת הגיוס מצויד במכתבים עדכניים מהמטפלים שלו (פסיכולוג, פסיכיאטר) וכן מהמסגרת בה נמצא (מחנך, חונך, מדריך קידום נוער וכדומה). אם לא נמצא בטיפול ובכל זאת להערכתם אינו מתאים לגיוס, הפנו אותו להתייעצות וכתיבת חוות דעת לאנשי המקצוע המומחים בתחום.
חשוב שתעבירו לילד שלכם מסר ששחרור עם פרופיל 21 אינו סוף העולם ושבמקרים מסוימים הוא ההחלטה הנכונה והאחראית ביותר. גם בעלי פרופיל 21 'נפשי' מהצבא, עושים דברים רבים בהמשך חייהם ויכולים להיות מאושרים!
8. מהן האפשרויות הפתוחות עבור מי שקיבל פרופיל 21 "נפשי"?
מי ששוחרר עם פרופיל 21, למעשה אינו מחויב עוד לצבא בשום מובן והוא יכול להחליט באיזו מסגרת לבחור בהמשך: לימודים, עבודה, טיול בחו"ל ועוד. יחד עם זאת, למרות שאינם חייבים בכך, רבים מהמשוחררים חשים צורך למצוא דרך אחרת לתרום.
אפשרות אחת היא להתנדב לשירות לאומי. העמותות הללו יגידו לכם שאינם יכולים לקבל אתכם עד שלא תשוחררו רשמית מהצבא, לכן אין טעם לפנות אליהן עד לקבלת האישור על השחרור. יש מגוון רחב של תפקידים שניתן לבצע בשירות הלאומי ויש בו גמישות רבה בהרבה מבחינת התנאים.
אפשרות נוספת היא להתנדב לצבא. המתנדבים לצבא ששוחררו על רקע נפשי עוברים תהליך ממושך לאישור התנדבותם. הם צריכים לעמוד בקריטריונים מסויימים וכן לעבור הערכה על ידי אנשי מקצוע בכירים בבריאות הנפש הצבאית. כאשר עוברים את כל המשוכות הללו מותאם למתנדבים שירות "תפור על פי מידה", בתחום שמעניין אותם. יחד עם זאת, יש לזכור שגם נידוב אינו מתאים לכולם. גם כמתנדב צריך לעמוד במשמעת, להגיע בזמן ולבצע את התפקיד כנדרש.
מה ההורים יכולים לעשות? במידה ובחרתם בנידוב, עזרו לילדיכם באיסוף המסמכים הנדרשים ובתמיכה בתהליך הארוך. היו עם היד על הדופק ואל תתביישו לנדנד. התהליך עלול לארוך חודשים ארוכים.
במידה ובחרתם שירות לאומי – עזרו לחפש עמותות ותפקידים שיתאימו לו.
9. כמה ניתן לשנות במהלך השירות?
ההחלטה על סוג השירות שמתקבלת בלשכת הגיוס היא חשובה מאוד ויש לה השפעה משמעותית על האופן בו יראו חיי הנער או הנערה בשנים הקרובות. חיילים והורים רבים עוסקים רבות, ובצדק!, במיונים, גיבושים, הכנה למבחנים ועוד.
יחד עם זאת, רבים שוכחים, שההחלטה לאן יתגייס החייל, אינה בלתי הפיכה. האדם הוא יצור משתנה ודינמי. תמונת מצב רפואית, נפשית ומשפחתית, יכולה להשתנות לטוב ולרע. ההחלטה לגבי סוג השירות מתקבלת בנקודת זמן מסוימת ולכן משקפת את התמונה שמצטיירת באותו זמן.
חיילים והורים רבים רואים בהחלטה זו סוף פסוק. לתפיסתם אם החייל מתגייס לתפקיד קרבי בשריון, למשל, שם הוא ישאר שלוש שנים ולא חשוב מה יעבור עליו, איך ירגיש ואיך יתפקד. זה כמובן לא נכון! הכל יכול להשתנות בכל נקודה במהלך הזמן.
הנבואה ניתנה לשוטים ואי אפשר לצפות ולפתור מראש כל בעיה שעלולה לצוץ במהלך הדרך. את אלו שעדיין לא צצו, ואולי לא יצוצו לעולם, צריך לעזוב בשלב זה.
יחד עם זאת, כמובן שאם ברור כבר עכשיו שהמלש"ב שלכם אינו מתאים לגיוס המיועד לו, חשוב מאוד לפעול כדי לשנותו עוד בשלב לשכת הגיוס. שינוי בשלב זה הוא קל יותר ומותיר יותר אפשרויות פתוחות.
מה ההורים יכולים לעשות? אם אתם חושבים, כבר בשלב זה, שהשירות לא מתאים – טפלו בכך עכשיו.
אם אתם חושבים שכרגע זה בסדר אבל ייתכנו קשיים בעתיד – שקלו סיכויים מול סיכונים והתייעצו במידת הצורך.
אם אתם חושבים שבנכם או בתכם מתאימים לשירות אליו שובצו אבל אם חלילה יקרה משהו לא יוכלו לצאת – הרגיעו את הילדים ואת עצמכם. תמיד יש פתרונות ותמיד אפשר לשנות!!
10. מה זה פסיכיאטר צבאי?
קודם כל, מה זה פסיכיאטר? פסיכיאטר הוא רופא שמתמחה בבעיות ומחלות נפשיות. כמו כל מומחה אחר (אורטופד, נוירולוג, רופא ילדים וכו'), הפסיכיאטרים הם רופאים לכל דבר בהכשרתם הבסיסית. בבתי חולים פסיכיאטרים, מחלקות פסיכיאטריות וקופות החולים, עוסקים הפסיכיאטרים באבחון וטיפול (לרוב תרופתי). גם הפסיכיאטרים הצבאיים עוסקים באבחון וטיפול אך יש להם תפקיד חשוב נוסף.
מערכת בריאות הנפש הצבאית עוסקת גם בטיפול אך גם בהערכה מקצועית שמטרתה בדיקת התאמת החייל לסוג שירות מסויים ולשירות בכלל. הפסיכיאטר הצבאי הוא אינסטנציה גבוהה יותר מהקב"ן בקבלת החלטות מסוג זה. ישנם הורים וחיילים החוששים מהגעה לפסיכיאטר צבאי, גם כאשר החייל זקוק לכך. הם חושבים ש"זה אומר שהילד שלי משוגע", "ידחפו לו תרופות", "ישחררו אותו עם פרופיל 21". זכרו שבסופו של דבר המטרה היא שיפור מצבו הנפשי של החייל על ידי שינוי בסוג השירות (מעבר ליחידה עורפית למשל) או על ידי מתן טיפול. בשני אלו, לפסיכיאטר הצבאי השפעה עצומה ולכן יכולת עצומה לעזור.
מה ההורים יכולים לעשות? שיקלו את טובת ילדיכם ואל תהיו שבויים בסטיגמות ודעות קדומות! במידה והחייל או החיילת הפרטיים שלכם זקוקים לסיוע של הפסיכיאטר הצבאי, הרגיעו אותם ועזרו להם לקבל את ההחלטה הנכונה. אם אתם לא בטוחים לגבי המצב וההשלכות, תמיד אפשר להתייעץ קודם עם מומחים בתחום.