קושי נפשי לא תמיד נראה לעין, ובמיוחד לא אצל אנשים שמצופה מהם "להיות חזקים". חיילים במילואים, לוחמים לשעבר, וגם מי שחזר לשגרה אזרחית, עלולים לחוות סערות פנימיות – לפעמים בשקט, לפעמים בלי להבין בעצמם מה עובר עליהם. טראומה אחרי מילואים היא תופעה ממשית. לא מדובר רק במי שחווה אירוע קיצוני בשטח.לעיתים דווקא השחיקה המצטברת, האחריות הכבדה, התחושה שאתה נדרש "לתפקד כרגיל" גם אחרי שחווית משהו עמוק – כל אלו עלולים להוליד פוסט טראומה ממילואים. הקושי יכול להופיע זמן רב לאחר סיום השירות או הפעילות–וכשהוא מופיע, הוא דורש הבנה ובעיקר, יחס אמיתי.
תסמינים נפשיים שחשוב לשים אליהם לב
- הפרעות שינה- סיוטים חוזרים על חוויות מהמילואים, התעוררות פתאומית עם דופק מהיר, או קושי להירדם בכלל – כולם עלולים להעיד על מתח פנימי. לעיתים מדובר בפחד לא מודע "להירדם בשמירה", ולעיתים זו פשוט דריכות שקשה לשחרר.
- שינויים חדים במצב הרוח- תחושות כמו עצבנות, עצב, חוסר תקווה, ייאוש, ריקנות או תחושת כישלון אישי עלולות לנבוע מפוסט טראומה. פעמים רבות, התגובות הללו הן ביטוי לקושי פנימי בעיבוד החוויות הקשות.
- תחושת ניתוק- אנשים שחווים פוסט טראומה מדווחים לא פעם על תחושת ריחוק – כאילו הם נוכחים פיזית אבל לא באמת "שם". הם עלולים להרגיש זרים ליד משפחה, חברים או בני זוג, ולא להבין למה הם כבר לא נהנים מדברים שפעם מילאו אותם. זוהי לא אדישות – זו תגובת הגנה של הנפש, שמתקשה להתחבר מחדש לעולם הרגשי.
- דריכות מתמדת- כאשר הגוף רגיל לפעול במצבי חירום, הוא לא תמיד יודע "לכבות" את הדריכות, המתבטאת בתחושה של איום, אפילו במצבים רגועים. כל רעש פתאומי עלול להקפיץ, וכל סיטואציה יומיומית עשויה להיתפס כמאיימת – גם כשאין באמת סכנה.
- מחשבות טורדניות- המוח חוזר שוב ושוב לאירועים מהשירות – לעיתים בצורה של פלאשבקים, ולעיתים כמחשבות בלתי פוסקות שלא נותנות מנוחה. זה יכול לקרות ביום, בלילה, באמצע שיחה או בעבודה. במקרים כאלו, האדם מרגיש כאילו החוויה "רודפת" אותו, והוא מתקשה להתמקד בהווה.
- פגיעה בתפקוד היומיומי- הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בירידה בתפוקה בעבודה, בקשיי ריכוז בלימודים או במשברים בזוגיות. גם משימות פשוטות כמו סידור הבית או מפגש חברתי–עלולות להפוך לעול רגשי כבד.
למה זה קורה דווקא אחרי השירות?
השירות הצבאי מציב אנשים בסיטואציות מורכבות: אחריות כבדה, סיכון חיים, עומס רגשי. אבל מה שקורה אחר כך לא תמיד זוכה למענה. החזרה לשגרה יכולה להיות מבלבלת. אתה אמור לחזור "להיות אבא", "עובד", "חבר" – כשבפנים משהו כבר השתנה. רבים מרגישים אשמה,בושה או פחד לבקש עזרה. אבל פוסט טראומה ממילואים היא תגובה אנושית לאירועים לא רגילים. הגוף והנפש זוכרים–והם זקוקים לעיבוד נכון של החוויה.
מה אפשר לעשות?
לא כל קושי דורש טיפול פסיכיאטרי–אבל כל קושי ראוי להקשבה. לפעמים שיחה אחת יכולה לעשות סדר,ולפעמים נדרשת הכוונה. פנייה לאיש מקצוע שמבין את ההקשר הצבאי והאישי יכולה לשנות את כל התמונה. אפשר ללמוד כלים להתמודדות, לזהות מה "מצית" את התגובות, איך לאפשר לעצמנו להירגע ולחזור בהדרגה לתחושת יציבות.
אם אתם מזהים אצל עצמכם או אצל מישהו קרוב סימנים של טראומה אחרי מילואים –אל תתעלמו. במכון שערים לגיוס,תפגשו אנשי מקצוע שמכירים את החוויה ושראו מקרוב את ההתמודדויות שמביאה איתה המסגרת הצבאית. צרו איתנו קשר. אנחנו כאן כדי לעזור.
